תפריט
תפריט
רשמתי אותן כדי לחסוך לכם זמן. אם כבר מישהו התעניין בדבר מה שלא נכתב – אני משתדלת לרשום זאת כאן.
יתכן שמה שחסר לכם להחלטה נמצא כאן לפניכם. מוזמנים לבדוק, לפני שאתם שואלים אותי. אם תלחצו על קישור בתוך התשובה, המידע ייפתח בלשונית חדשה.
זמני החוגים, נושאים, מקום הפגישה והאמצעי (אישי או זום) מפורטים בעמוד “מה, איפה ומתי”.
בעמוד ישנו לוח שנה, בו תוכלו לראות את הזמנים ופרטי החוגים. תוכלו לבחור משהו שמתאים לכם – או להציע מועד חדש, משהו שהיומן עוזר גם הוא לתכנן, מאחר שהרינו משתדלת לכלול בו גם זמנים קבועים שאיני זמינה בהם. לחצו כאן לראות את היומן.
ישנם חוגים בהם המידע הוא רציף, נבנה נדבך על נדבך. בחוגים אלה יהיה עדיף שילד יצטרף רק אם רכש ידע על התחומים עליהם כבר עברנו, השלים את החסר וכו’. מדובר על “התפתחות האדם ופרהיסטוריה”, “תרבויות עתיקות” ו”המימד הרביעי”.
בחוג של “עולם ומלואו – ארצות”, אין חשיבות גדולה מדי לרצף, אם כי החומר בנוי כך שבארצות הבאות נקשר לדברים שראינו קודם, ליצירת רצף תובנתי. אפשר להצטרף בכל שלב, אך כדאי שלא לדלג או לפספס, ואם הילד לא היה בפגישה, כדאי מאוד (אם אפשר) להשלים באמצעות הקלטה.
בחוגים לצעירים אין חשיבות גדולה לרצף.
בחוג “מה דעתי על כל זה” יש חשיבות גדולה ללרכוש הבנה של רעיונות הבסיס, אליהם תהיה השלכה של הדברים עליהם נדבר בעתיד, בכל תחום.
העלויות הבסיסיות והקריטריונים לקביעתם מפורטים בעמוד “מחירון”.
העלויות נתונות בנפרד ליחידים ולקבוצות, כולל שיקולים כמו מספר החוגים ו/או מספר הילדים המשתתפים במשפחה. לחצו כאן להגיע לעמוד.
לצד העלויות הבסיסיות והקריטריונים לקביעתם, גם ההנחות למספר ילדים במשפחה או למספר חוגים מפורטים בעמוד “מחירון”.
העלויות נתונות בנפרד ליחידים ולקבוצות. לחצו כאן להגיע לעמוד.
אפשר לשלם באמצעים שונים ומגוונים.
במקרים של מפגשים פרונטליים העדיפות היא למזומן.
במקרים אחרים ניתן לבצע העברה באמצעות אפליקציה בטלפון, העדיפות היא לאפליקציית פיי בוקס (כאן תוכלו ללמוד עליה, אם אינכם מכירים).
אם ישנו קושי כלשהו, נסכם על דרך שתתאים.
במשפחות רבות, בייחוד של חינוך ביתי, לא מעודדים צפיה בסרטוני וידאו לפני גיל מסוים.
אני משתמשת בסרטוני וידאו להמחשת דברים רבים שאנו לומדים, מאחר שוידאו מייצר חוויה אישית בילדים, כאילו היו במקום וראו הדברים במו עיניהם. כמו כן, ישנם סרטונים של מוסיקה או ריקוד מארצות שונות, יכולים להיות קטעים של סרטונים שהם סיפור או סרט מצויר. יכולים להיות סרטוני הסבר לתופעה מדעית או משהו מההסטוריה של תרבות אחרת או קדומה…
אם הילד מתחבר לזום, אז הוא צריך, קודם כל, מקום שקט בבית בו יוכל לשבת בנוח, לצפות ולהשתתף. עדיף שאחים קטנים ובני משפחה אחרים כמה שפחות יסתובבו מסביב ויסיחו את דעתו, כמו גם ייצרו רעש רקע.
אזניות מקלות על הילד לסנן רעשי רקע והסחות הדעת. עדיף אזניות עם מיקרופון. חשוב שתהיינה נוחות ולא כבדות מדי. אם זאת, אזניות גדולות יעילות מאלה הקטנות הנכנסות לתוך האוזן.
אם ישנם רעשים ברקע, יש להפעיל מצב של “השתק”, בכל זמן שהילד אינו שואל שאלות. מצד אחד – זהו דבר פשוט, מצד שני, במקרים רבים עצם העובדה שהילד יושב במצב “השתק” מונעת ממנו השתתפות פעילה.
מאוד מומלץ שתהיה לילד מצלמה, כדי שאוכל לראות את תגובתיו בעת החוג. אם זה מפריע לו, אפשר לנתק ולהפעיל לפי הצורך. אם החוג הוא בצפיה בסרט, על מנת לייעל את העברת הסרט באינטרנט תהיה בקשה לנתק המצלמות. אני מודעת לבעייתיות של פרסום צילומים של ילדים ולשמירה על פרטיות. על כן מצדי צילומו של הילד לא יפורסם בשום מדיה, פרט להופעתו בהקלטה של המפגש עבור מי שפספס מאותה קבוצה. אם יהיה עיבוד של הקלטה לצורך אחר – יטושטשו פני הילדים או יוסרו כליל.
הלימוד מעודד דיון ושיח על הנושאים המדוברים, שיתוף בחוויות אישיות בהקשר המתאים, בידע אישי בנושא. הסרטים או הסרטונים והתמונות והסיפורים מייצרים חוויה של שותפות והנוכחות.
מעבר לכך, ישנן תמיד שאלות שעליהם אין תשובה “בחומר” הנלמד. זה לא תמיד אומר שאיני יודעת אותה, או איני יכולה לספק – לעתים אכן לא אדע, ולעתים אבחר שלא לספק את התשובה. במקרים אלה אני נוהגת להציע לשואל לבדוק את הנושא בעצמו ולספר לכולם בפעם הבאה.
בתמונה מימין – ברכות שנכתבו על ידי תלמידים בסדנת תרבויות עתיקות, כשלמדנו על בני ישראל. לאחר שראו את סטלת תל חי ואבן תל זית, שאלו איך קוראים כתב כזה. הצעתי להם לבדוק בעצמם ולכתוב לי מכתב בכתב עברי קדום. זו התוצאה.
ללא ספק, ברוך הבא!
רק אסייג בדבר אחד: אם ההצטרפות היא לחוג בו יש רצף של המידע, אנא תגידו לחבר שזהו חוג כזה. אולי כדאי שהילד יספר לו קצת מה ראינו כבר ויכין אותו, על מנת שלא ירגיש תלוש, נוחת באמצע של משהו.
אני מצידי שמחה לאורחים, ותמיד משתדלת לתת רקע קצרצר ולעדכן ולהסביר בנקודות הנדרשות.
החוגים מתקיימים על בסיס חודשי. כמו כל חוג, הוא מתקיים בין אם הילד שלכם הגיע או לא, על כן התשלום יהיה על חודש מלא, גם אם החסיר.
עם זאת, לא כל הילדים מצטרפים לחוג באותו היום, על כן אני עוקבת עבור כל ילד אחר ה”חודשים” שלו, לפי תחילת ההשתתפות שלו בחוג.
אני מקפידה על כך שיהיו לפחות 4 מפגשים בכל חודש. בחודשים בהם ישנם חגים וחופשות, אני משתדלת לקבוע השלמה ביום שבו אין חג או חופשה. במקרה אחר – החוסר מתקזז עם חודש שבו 5 מפגשים. אפשרות נוספת היא הארכה של מספר מפגשים מעבר לשעה, כדי להשלים את המפגש שהשלמנו.
זו שאלה הדורשת תשובה ארוכה ומורכבת. אחלק אותה לתת נושאים (ולא אוכל לכסות את הכל גם כך). אנא, קראו עד הסוף, אם שאלה זו חשובה לכם.
איני מתיימרת לדעת הכל בכל נושא. על כן, הריני בודקת את המידע שאני מביאה לחוגים, באופן מדוקדק. אני בוחרת את הנושאים ואת העומק בו נדון בהם לפי העניין לילדים, התאמה, ייחודיות או דוגמא טובה למשהו אופייני, ותרומה לנושא, יחד עם הרחבת הדעת, וכמובן, גיל הילד.
כפי שאני מציינת לתלמידים בהקשר למידע המדעי, נקודה חשובה לציון היא שמדע משתנה מיום ליום, בהתאם למחקרים חדשים ואנשים חדשים שמגיעים לעסוק בו. עבורי, זהו אחד הדברים המרתקים ביותר במדע, היכולת הזאת להתרחב.
גילויים חדשים מביאים לתובנות חדשות. יתכן כי מידע שאני מעבירה ברגע מסוים כבר מיושן ולא אדע. אני שמחה לגלות על חידושים ולתקן, ואם ידוע לי, חשוב לי ביותר להביא תיקון לתלמידים.
עוד נקודה חשובה, והיא נכונה לא רק למדע, היא שאין אדם בעולם שמסוגל להעביר מידע כעובדות ללא כל השפעה מהקשפת עולמו. נתונים הם עובדות, מידע הוא עיבוד הנתונים, ובהכרח פרשנות. זה נכון גם עבור המדענים וגם מבצעי המחקרים (וגם מורים), היום ובעבר.
כל פיסת מידע שמגיעה אלינו מגיעה כפרשנות של העובדות על ידי אלה שמעבירים אותה. אפילו פשוט באמצעות הבחירה מה להראות ומה לא. השקפת עולמם “צובעת” את העובדות בצבע זה או אחר, דבר שיכול לייצר עיוות, במתכוון או שלא במתכוון. כאשר ידוע לי על עיוות, הריני מושכת את תשומת לב הילדים, מבודדת אותו עבורם ומבהירה את קים ההטיה, ואם ניתן , את מקורה. חשוב שכל אחד ילמד, עם הזמן, להיות ער לנקודה זו ולא לקבל מידע כפשוטו.
במהלך החוגים אנו נוגעים בנושאים שונים ומגוונים, שבהם יכולות להיות מחלוקות או רגשות סוערים כאלה ואחרים. אנו מדברים על ארצות והסטוריה ולא יכולים שלא לגעת במלחמות, בשלטון, במשטר, בעבדות, במגדרים, בתרבויות, בדתות, בקרבנות… כל אלה יכולים לעורר דיון, מחשבות ורעיונות שונים.
גם השקפת העולם של כל אדם עוברת תמורות עם בגרותו, עם כמות המידע שבידיו, עם הבנתו את העולם וידיעתו הסטוריה, למשל, עם צבירת ניסיון חיים… על כן מה שאנו חושבים היום כנכון יכול להשתנות בעתיד, וזהו תהליך טבעי, שעלינו לאפשר.
האפשור מתרחש עם קבלת מידע חדש ובדיקתו. בייחוד כאשר אנו חיים כיום בעידן בו מידע רב אינו מגיע אלינו ממקורות אותם אנו מחשיבים כאמינים. הוא עובר תמורות פוליטיות, אנו ערים לשינוי מדי יום של הסטוריה שלא כתוצאה מהתפתחות במידע אלא מהתאמה לרעיונות משתנים, אפילו עבור אמיתות שנראות לנו כבלתי מעורערות. גם זהו תהליך טבעי, אך עלינו להיות ערים לו וללמוד לסנן את המידע המוכוון, המטעה והלא אמיתי מהאמת.
לא כל פרשנות הינה “דעה לגיטימית”. אם התאמת המידע בא לשרת מטרה של מסר מסוים, ללא קשר לאמת, בסטירה להיגיון ולעובדות, דעה זו אינה לגיטימית.
האמת וההגיון חשובים לי ביותר. עם זאת, ברור לי שישנם אנשים להם המסר אותו הם רוצים להעביר חשוב יותר מאשר אם הדבר הגיוני או נכון. יהיו כאלה גם בין הורי הילדים.
דוגמא פשוטה ומוכרת: ישנם בני אדם שמאמינים כי כדור הארץ הוא שטוח, למרות כל ההוכחות לכך שהוא עגול. יש גם המאמינים שהוא חלול, ובו חיים ייצורים בעלי התפתחות עליונה לנו, הממתינים לתקופה נאורה יותר. זאת למרות ההוכחות לכך שאינו חלול וכמות אדירה של מידע לגבי מבנהו ותכולתו.
לכשעצמו, זה בסדר. אין זה פוגע באיש, ואין הדבר מפריע להם להיות בני אדם נהדרים, לפרנס את משפחותיהם, לגדל ילדים לתפארת. לא אצא להפגנות לחייב אותם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בהם יחייבו אותם ללמוד אחרת. אך אם ילדי אנשים אלה ילמדו אצלי כי העולם הוא עגול וכי אינו חלול, הם עלולים לכעוס עלי על כי אני מביאה את השקפת עולמי אל החוגים, ואיני אמורה, לטעמם, לעשות זאת.
אני רואה בתפקידי חלק בהנחית הילדים איך לחשוב בעצמם. לא, חלילה, מה לחשוב – אבל איך לחשוב. איך להבחין בפרשנויות ולבודד אותן, איך לחפש פרשנויות נוספות, להשוות, להגדיל את המוכר והסביר עבורם, לחשוב שוב ושוב על אותן שאלות. ליצור את השקפת העולם של עצמם, ולדעת שהיא תהיה… פרשנות. שלהם, ושהיא נתונה לשינוי, כאמור, עם הזמן.
במסגרת זאת ולמטרה זאת אני רואה חשיבות רבה בחשיפת הילדים (כמובן בהתאם לגילם) לרעיונות שאינם תואמים את ששמעו קודם; ששהינם שונים או סותרים את שחושבים, אולי, הוריהם, מוריהם או איך שהסביבה והחברה מנחה אותנו לחשוב.
דווקא חשיפה לרעיונות שונים ויצירת העימותים, כביכול, בין הרעיונות יוצרת את החוסן המנטלי לו יזדקק הילד כשיגדל ויפגוש אנשים שונים ממנו, חושבים אחרת ממנו, מדברים אחרת ממנו, מפרשים באופן שונה את אותו המידע. החוסן המנטלי יעזור לו לבחון את דעותיו, את השקפת עולמו מול הרעיונות החדשים שישמע; לא להתפרק כשהקפתו לא תתקתבל או אף תפגוש ביחס מזלזל (דבר שיקרה ללא ספק, במוקדם או במאוחר); לעמוד איתן על עקרונות אשר את חשיבותם ואמיתותם בדק ובחר בהם אותה עת.
אני משתדלת מאוד להביא שיקולים ומחשבות שונות ולא רק את מה שאני חושבת.
לעיתים, בייחוד כשנשאלות שאלות ומתקיים דיון חי, לא חשוב כמה פעמים אגיד משהו כדי להבהיר שאיני שותפה לרעיון כלשהו, הילד (או כל אדם, כפי שאתם, ודאי, הכרתם לא פעם בעצמכם) עדין יישמע את מה שהוא רוצה לשמוע או החליט שאמרתי. על כך אין לי כל שליטה.
אדגיש שוב כי אני עושה מאמצים על מנת להביא רעיונות ומחשבות שונים ומגוונים, על מנת לתת אפשרות לחשיבה. אם חלקם אני מסכימה ועם אחרים לא. אך איני יכולה להיות אחראית על המסקנה שאתם תסיקו מכל דבריי.
איני יכולה (או צריכה) לרצות את כולם. אני מתנצלת מראש אם תגלו שרעיון כלשהו שמובא כאן הינו השקפת עולמי ואינו תואם או אף סותר את שלכם. אעשה כל מאמץ כדי להיות מובנת וכדי לסייע לילד שלכם לבנות בעצמו את השקפת עולמו האישית. אין לי כל כוונה לשכפל את עצמי או לכפות את השקפתי על איש.
